גֶּבֶר יוֹשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, לצידו עֲרֵמָה שֶׁל מִלִּים. וְהוּא קָם. וּמִסְתּוֹבֵב. רָעֵב. וְהוּא רוֹכֵן אֲלֵיהֶן. אֶצְבְּעוֹתָיו נוֹבְרוֹת בָּהֶן, מְמַשְּׁשׁוֹת. הֵן זְעִירוֹת הַמִּלִּים, וְקָשׁוֹת, כְּמוֹ גַּרְגְּרֵי הָאֹרֶז וָהַעֲדָשִׁים שֶׁהוּא מְבַשֵּׁל לְעַצְמוֹ לִפְעָמִים. (בְּעַרְבֵי חֲמִישִׁי. לִקְרַאת יְמֵי הַבְּדִידוּת שֶׁל סוֹף הַשָּׁבוּעַ.) והוּא נוֹטֵל עוֹד חֹפֶן, וּמַשְׁלִיךְ בַּחֲזָרָה. לֹא אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה בִּקֵּשׁ. הֵן נוֹפְלוֹת עַל הָרִצְפָּה בְּשֶׁקֶט, לְאִטָּן. … המשך לקרוא גֶּבֶר יוֹשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ